הרצאות ימי חמישי

https://iapp-psy.org/

 תורת החלומות במרחב הפסיכואנליטי

הרצאות ימי חמישי בבית השחמט בין 20:30 - 22:00 
מרכז הסדרה: ד"ר רז אבן

פרטים נוספים גם באתר:

http://www.iapp.org.il/news.php?newsID=74

 רישום וקשר למזכירות:

http://www.iapp.org.il/page.php?pageID=59

תוכנית ההרצאות

31.10.13

הנווט הלילי המאחה את הנפש - חלומות לפי פסיכולוגית העצמי

מרצה: רחל קלע

"כל חלום הוא הפקה יחודית שבה החלום הוא הבימאי התסריטאי המלהק השחקנים והצופים" כותבת אגי משעול בספרה "מחברת החלומות".

אציג את הדרך בה מנסה פסיכולוגית העצמי להתמודד עם תפקידה של הפקה לילית יחודית זו בחיי הנפש. כיצד היא מסייעת להבנת מצבו של העצמי בזמנים ובהקשרים שונים וכן להרחבתו וביסוסו מתוך מצבי פיצול ושבר. ההתבוננות על תופעת החלום  דרך האופן בו  היא  מחייה מצבי עצמי שונים, תשפוך אור על מושגים יחודיים לגישה זו, כמו העברת עצמי והפיצול האנכי. ההרצאה תלווה בדוגמאות קליניות וקולנועיות.

רחל קלע  היא פסיכולוגית קלינית מדריכה פסיכואנליטיקאית מנחה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, מורה ומדריכה בתכנית ההמשך ללימודי העצמי ובתכנית להכשרת מטפלים בילדים של התכנית לפסיכותרפיה בבית הספר לרפואה של אונ תל אביב, מדריכת הצוות הקליני של אל"י (האגודה להגנת הילד) ובעלת קליניקה פרטית.

 

21.11.13

חלומות מטפלים כפונקציה מקדמת תהליך טיפול

מרצה: חיה עניס-אברהם 

אחד התחומים שמרבים להעסיק אותי בעבודתי האנליטית הוא תחום החלומות של המטפל. אביא כאן דוגמאות ל חלומות שחלמתי בזמן העבודה האנליטית עם שני מטופלים , גבר ואישה. החלומות הללו הופיעו בעיקר בשנים הראשונות של העבודה האנליטית שלי.

אנליטיקאים כמו פונטליס (1972) , מלצר (1976), בראון (2007) מציינים שעצם החוויה של חלום על מטופל הופך את המטופל לחלק גדול יותר בחיי הנפש של המטפל. דרך חלום המטפל , הופך המטופל להיות אינדיבידואל חי וקיים במוחו ובנפשו של המטפל. על פי הבנתי יש לחלומות הללו שלוש פונקציות בעבודה הפסיכואנליטית:

1) חלימה של המטפל עבור אותם מטופלים שאינם מסוגלים לחלימה. כך מכיל המטפל באמצעות חלומותיו חלקים של המטופל, כחלק מהכלה של כל החלקים המושלכים עליו בתהליך הטיפול. 2) חלימה של חלקים של המטופל ושל המטפל בזמן הטיפול, שהמטפל אינו חווה בשעות הטיפול, לגבי מטופלים שמסוגלים לחלימה. 3) מדריך פנימי, מין שלישי, המדריך ומרחיב את תפיסתו והבנתו של האנליטיקאי את מטופליו.

למעשה הפונקציות הללו אינן נפרדות , הן נשזרות זו בזו והחלוקה שאני עושה מלאכותית, לצורך חידודן. נכון הדבר גם לגבי הדוגמאות הקליניות שאביא.

חיה עניס-אברהם : פסיכואנליטיקאית.מרכזת את הקורס לפסיכותרפיה במכון הפסיכואנליטי.  מלמדת קורסים תיאורטיים ומדריכה בסמינרים קליניים בתכנית.  עובדת בבית בקליניקה פרטית עם מתבגרים ומבוגרים.

 

26.12.13

חלומות  ומוות

מרצה: רות נצר - ההרצאה תעסוק בהתייחסות התרבות למוות ולקיום אחר המוות, ובהתאם לכך, בסמבוליקה שמאפינת את דרכו של הלא-מודע להתייחס למוות, בחלומות טרום מוות שמבשרים לאדם או ליקיריו את קיצו, בהופעת המתים בחלומות, ובחלומות של מטפל על המתים של מטופליו. יובאו דוגמאות רבות.

רות נצר היא פסיכולוגית קלינית, אנליטיקאית יונגיאנית ומדריכה בכירה. מלמדת ומדריכה בלימודי פסיכותרפיה של יונג במכללת סמינר הקיבוצים, במכללת אורנים ובבר-אילן ובהכשרות היונגיאניות למיניהן בארץ. וכן חוקרת ספרות ומשוררת, פרסמה תשעה ספרי שירה, חמשה ספרי עיון, וספר פרוזה – אוטוביוגרפיה משפחתית.

30.1.14

המימד האישי והמימד החברתי בחלום.

מרצה: ד"ר גילה עופר

מהו חלום? מדוע אנו חולמים?עבור מי אנו חולמים?   בשנת 1900, כשפרויד היה בבית החופש שלו בהרים, הוא חלם חלום שידוע מאז כ"חלום  הזריקה של אירמה". במכתב לידידו פליס כתב פרויד שיום אחד יתלה שלט על בקתה זו שבו ייכתב שבבית הזה ב-24.7.1895  חלם פרויד את חלום הזריקה של אירמה וגילה את פרוש החלום.

אם כן, עבור פרויד החולם, חלום זה היווה את האירוע בה' הידיעה שגילה לפרויד האנליטיקאי את חידתם של החלומות. פרויד וממשיכיו התמקדו בפירוש הארכיאולוגי-הסטורי של החלום עבור החולם. הפרטיות של החלום נמצאת עדיין במרכז החוויה, ומהווה עדות חיה ומתמשכת לעולם פנימי אישי. אולם האם אין רעיון זה שהחלום שייך לנפש האישית שייך לתרבות שלנו? האם גם בקוטקסטים תרבותיים אחרים החלום נתפס ככזה? 
טענה מרכזית לפרספקטיבה והאנטרפרסונלית, ולגישה ההתיחסותית היא שאין דימוי, זיכרון או רעיון שאינם באופן זה או אחר מעוצבים על ידי האופי הבינאישי שלנו.  אולם יתרה מזאת, המטפורות והסמלים, מארג החלומות, כולם נוצרים, מעוצבים,ומושפעים מכך שאנחנו יצורים חברתיים, ומקבלים את השראתנו מהירושה החברתית שעוברת בנפש וב-
mind שלנו. וכך, החולם האנדיוידואלי, החולם לבדו, לבד באופן הצר ביותר, הוא באותו זמן חלק מהקהילה האנושית, ומשתמש בדרכים בהם החברה מעצבת את חלקיקי החיים המנטליים.

כיום אנחנו יודעים שהביולוגיה שלנו והאופי החברתי שלנו הם פרטנרים אנטימיים בכל רמה של חוויה. החולם האנדיוידואל טווה שני פרטנרים אלו יחדיו ומוסיף נופס יצירתי, אישי וייחודי לחלום.

אולם הרעיון שחלומות הינם חברתיים ובו זמנית גם ביולוגיים אישיים, הוא רק פרק ראשון בקשר שבין האישי לחברתי. כאשר אנחנו מוסיפים את התפקיד של פירוש החלום, אנו מעמיקים יותר במארג הריקוד של החלום והחברה. בהרצאה אתייחס לרבדים השונים של החלום ופירוש החלום ואביא דוגמאות ממגוון התנסויות בקליניקה ובמטריצות החלום החברתי.

ד"ר גילה עפר PhD היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה ואנליטיקאית קבוצתית. חברה מייסדת ויו"ר לשעבר של מכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. יו"ר הועדה המדעית של המכון. חברה ומלמדת במכון לאנליזה קבוצתית. מרצה ומדריכה באוניברסיטת תל-אביב חברת סגל ומועצה מייעצת של המרכז הפסיכואנליטי של שיקגו (CCP). חברת הועד הבינלאומי של הפדרציה האירופאית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית (EFPP) ועורכת הג'ורנל האלקטרוני של הארגון. כותבת ומפרסמת בנושאים תיאורטיים וקליניים, מרצה ומלמדת בארץ ובעולם.

 

27.2.14

חלומותיהם (האישיים) של פורצי הדרך:   סוודנבורג, יונג, פליני  וקורוסאווה.

מרצה:  רות שריג 
ההרצאה תעסוק בקשר בין חלומותיהם האישיים של יוצרים בתחומי הרוח השונים לבין היצירה שלהם: החלומות כמובילי דרך של פורצי הדרך. 
תנועת ההתחדשות  הרוחנית שהוביל סוודנבורג , שהייתה לה השפעה על הוגים רבים באירופה נולדה מחלומותיו.גם מושג 'הלא- מודע הקולקטיבי' של יונג הופיע בחלומו.  פליני וקורסאווה השתמשו בחלומותיהם בסרטים שיצרו. נצפה בחלומות אלו.

רות שריג היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית יונגיאנית.  מרצה בהכשרה היונגיאנית ובבית הספר לפסיכותרפיה בסמינר הקיבוצים בנושא חלומות, מיתולוגיה , והקשר בין יונג וקולנוע. מדריכה בכירה ומטפלת.

 

27.3.14

מסע תיאורטי ואישי : מפירוש החלום לחשיבה חולמת; מ"דרך המלך ללא מודע"  לאי–דרך ; מאומנות לאמנות 
מרצה: דבורה פלורסהיים

כבר פרויד, בהציעו למטפל  "תשומת- לב מרחפת ואחידה" או בהשוותו את החלום לפסיכוזה , מרמז שצריך המטפל להיות בהוויה אחרת כדי לצאת למסע משותף עם המטופל במרחבים לא נודעים לשניהם ואצל שניהם. אולם, ציפיה זו עומדת במובן מסוים בסתירה לדרישה האנליטית הדידקטית.

מושגים כמו "ללא זכרון או תשוקה", "reverie" (ביון), "talking as dreaming" (אוגדן), מרחב משחקי (ויניקוט),Lying fallow (מסוד  חאן), "החולם שמבין את החלום" (גרוטשטיין), "חלימה כחשיבה שאינה יודעת שהיא חושבת" (פונטליס), כולם מייצגים את   הדיאלקטיקה  המורכבת  בין אינטואיציה למושג, בין ידיעה ואי ידיעה, בין  הוראת supervision     אומנות  לבין פיתוח   הפוטנציאל  היצירתי של המטפל לטובת המטופל.

בדרכו הפיוטית מיטיב פונטליס לתאר את המשאלה לחשיבה חולמת :"אולי אנו צריכים להתחבר לחשיבת-יום חולמת, לא חולמנית, שתשאב מן החלום את הכוח להיות בלתי שקולה, בלתי הולמת? שתתקדם  על אף הסיכונים, באין ספור שבילים המתכנסים בסופו של דבר אל נקודת אור אחת?"

לשם כך, נחוצים למטפל, כמו לאמן, תנאים רגשיים אחדים כגון יכולת לשאת את החסר, ללכת לאיבוד, לשאת את חרדת אי הידיעה ואולי ללמוד מהאמנות כיצד להתקרב לאיזור הדמדומים. בהרצאה נפתח חלונות   להתקיימותה של הוויה זו מן ההמשגות הפסיכואנליטיות , משפת האמנות ומן הנסיון הקליני והאישי . 

 דבורה פלורסהיים היא פסיכולוגית קלינית מדריכה, פסיכותרפיסטית פסיכואנליטית, מדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א ובתכנית ויניקוט,   מרצה ומדריכה בתכניות לטיפול באמנות , יוצרת בין תחומית.

 

24.4.14

"החלום ככספת, החלימה כהחייאה." - תופעת ה'קנאה העצמית' בחלומותיהם ובחייהם של ניצולי שואה ובדור השני

מרצה: שילי ורדימון

ההרצאה תבקש להתחקות אחר מושג ה'קנאה העצמית' (self envy) ותופעת החבאת חלקי עצמי בעלי ערך בחלומותיהם של ניצולי שואה ובני הדור השני. מושג ה'קנאה העצמית' מתייחס ליחסים תוך נפשיים בהם חלק עצמי קנאי ורודפני, שנוצר מהפנמת חווית זולת צר עין, פולשני ו/או חמדני, מתקיף את המשאבים החיוביים הקיימים בתוך העצמי. דרך מושג ה'קנאה העצמית' ישורטטו הטראומה והפגיעה המתמשכת שנוצרו בפרט, שהסביבה השואתית ביקשה לרוקן אותו מכל משאביו. נתחקה אחר ההעברה הבין דורית של היחס הפנימי המבטל והמאיין למשאבים הפנימיים מדור למשנהו. התמונה הקלינית של מטופלים שהנם ניצולים ובני הדור השני, התוקפים את החלקים בעלי הערך בתוכם, חשים חרדה ביחס לכל מימד של מימוש עצמי ומתקשים לשאת תחושת טוב בתוכם או ביחסיהם עם הזולת, תיבחן לאור מספר וינייטות המביאות את חלומותיהם. מרחב החלום, כך יוצע, הופך לכספת בה ניתן להפקיד חלקי עצמי בעלי ערך שאינם מורשים למצוא מימוש. החלימה כחוויה משותפת בחדר הטיפולים היא המקום בו מתעוררים לחיים בתוך היחסים גם החלק הקנאי והרודפני וגם חלקי העצמי האוחזים במשאבים הפנימיים. דרך החלימה יכולה הדרמה האינטרא-פסיכית, שמקורותיה הם אינטרפרסונליים, לשוב ולקבל קיום בשדה האינטרסוביקטיבי. השאלה המתעוררת היא האם מצליחים היחסים הטיפוליים להחזיק בחיים את החלקים שאינם מורשים לחיות.

על מושג הקנאה העצמית כתב אבי ברמן (1999), וההרצאה תעשה שימוש בין השאר ברעיונות של ויניקוט, אליס מילר, אוגדן, פרויד, ובמאמרה של יעל מור אודות שאלת הייצוג בטיפול בניצולי שואה.

שילי ורדימוןMSW, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. עובדת בעמותת "עמך" – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עברה הכשרה בת מספר שנים ב Somatic Experiencing ומתמקדת בנושאים הקשורים בעבודה עם טראומה, דיסוציאציה והגוף. בעבודתה הטיפולית ובכתיבתה מושפעת מהגישה ההתייחסותית ומחשיבה אינטרסוביקטיבית. בעלת קליניקה בתל אביב.

 

29.5.14

                                   "לאן הולכים הברווזים כשהאגם קופא?" :

 חלימה תחת הדומיננטיות של 'התקיימות נעדרת' – Void existence''

 מרצה:  עירית המאירי ולדרסקי

'התקיימות נעדרת' – 'Void Existence'  הינה התקיימות בעולם כמו חד-מימדי, כבחלל אינסופי (VOID), נטול אובייקטים פנימיים ממשיים, נטול ממשות להתרחשות פנימית כלשהי, ונטול ייצוג חי של מצב זה בנפש. לכן, התקיימות ללא מצוקה וחרדה. כאילו נוכחות האנאורגאני באורגני, אי-החיים בחיים. מה קורה עם החלימה במצב זה? גרין מתאר את הנרקיסיזם השלילי כצורה של דחף המוות השואף לבטל כל גרייה, וככזה, שואף לבטל את החלימה ואת החולם גם יחד. תחת הדומיננטיות של ה'התקיימות הנעדרת –  'Void Existence'  אין דבר שאפשר לבטלו. דבר לא נוצר מלכתחילה, או שהביטול כבר התרחש.  יידונו חלומות המתבוננים על מצב זה מבחוץ ומנסים לפענחו, וחלומות המתרחשים על סיפו. באחד מהם שואלת מטופלת במילותיו של הסופר ג'. ד'. סלינג'ר: "לאן הולכים הברווזים כשהאגם קופא?".

עירית המאירי ולדרסקי  היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית בחברה הפסיכואנליטית בישראל. מטפלת במתבגרים ובמבוגרים ומדריכה אנשי מקצוע. מלמדת במסלול למצבים מנטאליים ראשוניים שבתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א; במרכז ללימודי וויניקוט וממשיכיו; ובביה"ס לפסיכותרפיה של 'מכון מגיד', האוניברסיטה העברית.

לאחרונה פורסם מאמרה "'התקיימות נעדרת' לעומת 'התקיימות מתכלה': הבחנה בין שתי איכויות קיום במצבים מנטאליים ראשוניים" (שיחות כ"ז(2) 117-127).

 

26.6.14

 "ההיית או חלמתי חלום" – מחשבות נוספות על החלימה אצל ילדים – 
   מרצים:     מונה זופניק ואבי שרוף

כבר בפשר החלומות (1900) ובמקרה של החלומות של הנס הקטן (1909), פרויד היה עסוק בהבדל בחלומות של ילדים בין חלום כמשאלה גלויה לבין חלום שעבר את עבודת החלום- עיוותים הנגרמים מקונדנסציה.
במשחק השירבוטים ( 
SQUIGGLE GAME ) , לו העניק ויניקוט חשיבות משמעותית ביותר, ציפה ותר אחרי הרגע  בו תופיע בציור "פנטזיה אישית". אזי ראה בכך הזדמנות להכנס לעולם החלומות של הילד ואף לשאול באופן ישיר לגביהם, "ניתן להשתמש בחלום בטיפול כיוון שהעובדה נחלמה נזכרה ודווחה" טען ויניקוט. ולכן ייחס לחלום חשיבות רבה וחיכה בכל פגישה לעיתוי בו יוכל לברר עם הילד אם הוא חלם. כניסה לעולם החלומות איפשרה כניסה לעצמי העמוק ואף שאל "האם אי פעם אתה חולם?, אך האם כאשר הילד, בעיקר הצעיר יותר, מתאר ומדווח על חלומותיו, האם אכן מתאר חלום. האם ניתן להבחין אם זו הזייה, משאלה, עובדת מציאות מעט משובשת, סיפור שממציא לעצמו, חומר שיש בו מציאות ממשית מעורבת בדמיון או אכן חלום. או שמא החלום הינו בעיקרו נרטיב של אמת התייחסותית, כדברי פרו, ולא תוכן סימבולי דווקא.

מחוויותינו הטיפוליים סוגיה זו מעסיקה ומעוררת ספקות ויש לה השלכות גם לגבי הטכניקה וההתערבות הנדרשת לעיבוד החלום.

נדון בדילמה זו, תוך התייחסות לתיאוריות שונות, מחקרים עדכניים ונבקש מן המשתתפים לחלוק עמנו ממחשבותיהם והתייחסויותיהם לסיפורי החלום של הילדים. 

מונה זופניק היא פסיכולוגית קלינית מדריכה. מרצה ומדריכה בתוכנית לפסיכותרפיה, אוניברסיטת תל-אביב. מרצה ומדריכה בתוכנית להנחיית קבוצות, אוניבסיטת בר-אילן. עורכת מדעית בספר "מיניות ואהבה" של זיגמונד פרויד, עם עובד, 2002.

 אבי שרוף הוא פסיכולוג קליני מדריך, פסיכולוג ראשי בי"ח נס-ציונה (לשעבר), מרצה בחוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. התוכנית לפסיכותרפיה אוניברסיטת חיפה והתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת אוניברסיטת בר-אילן.

בברכה

 
ד"ר רז אבן (יו"ר) , בעז גסטהלטר (מזכיר האגודה), 
 יוסי צוק (יו"ר חטיבת הילדים) , ניצה גילת (מרכזת סניף ירושלים), מונה זופניק (אחראית קשרי חברים) , טלי רסנר (יו"ר ועדת קבלה), עליזה רוזן (גזברית) , ד"ר גלית בן-אמיתי , ליאן זמיר (ועדת קבלה), ישראלה צורף