יום עיון חטיבת הילדים והנוער

https://iapp-psy.org/

מאי 2013

 
האגודה מברכת אתכם בברכת חג שמח, פריחה והתחדשות, ויציאה לחרות מכל כבלי האובייקטים המופנמים.


 מצורף העלון עם פירוט שלושת ימי העיון שיתקיימו השנה מטעם חטיבת הילדים והנוער. 

עלון מפורט בקובץ PDF מצורף כאן

רצוי מאוד כבר להזדרז ולהירשם. 
ניתן לכתוב ישירות לנירית מנהלת המשרד ולקבל טופס הרשמה בדוא"ל
iapp@bezeqint.net


                            טופס רישום להורדה


החטיבה לטיפול בילדים ונוער הוקמה מתוך הכרה בצורך הייחודי של מטפלים בילדים ובנוער בגישה פסיכואנליטית במסגרות של למידה משותפת, העמקה תיאורטית וחשיבה לגבי הסוגיות הקליניות הייחודיות לתחום. 

יוםהעיון ייערך 
במופ"ת, קירית החינוך,רחוב שושנה פרסיץ 15 תל אביב.

ימי העיון פונים גם לציבור המטפלים במבוגרים 

תקצירי ההרצאות והסדנאות ליום העיון  5 למאי 2013 :


"נפרדנו כך"-על סיומים ופרידות בטיפול


 יו"ר יום העיון: ד"ר גלית בן-אמיתי

 

08:30-09:00- התכנסות ורישום

10:30- 09:00- הרצאת פתיחה: מר צבי עמלי: "שלום ילד" - יחסי פרידה בעת סיום טיפול בילדים

                         10:30-11:00- הפסקה

12:30- 11:00- עבודה בסדנאות

12:30-13:00- ארוחת צהריים

13:00-14:30- המשך עבודה בסדנאות

14:30-15:00- סיכום במליאה

 

 

סדנאות לבחירה:

  • לכל סיום יש שם – הזמנה לנסיבות סיום: גב' אחינעם מצר-גור
  • "אין דבר שלם יותר מלב שבור"- על סיומים ופרידות בטיפול בילדים-סדנה חוויתית: גב' יהודית אברהמוב וגב' יונית שולמן
  • Why do I have to stop now, just when I've started to enjoy it ? -סיום טיפול בפסיכותרפיה עם ילדים: גב' נעמי מילר
  • סיום טיפול בילדים מפרספקטיבה התייחסותית: מר ירון מעוז

 

תקצירי ההרצאות והסדנאות

 

הרצאה פותחת: שלום ילד-יחסי פרידה בעת סיום טיפול בילדים-
מרצה:   צבי עמלי

אמרה המשוררת: "בכל פרידה ישנה שמינית של מוות".

שאל המטפל: "ומהן שבע השמיניות הנותרות ?"

שאלה המטפלת: "ושמינית זו של מוות מהי?"

אמרה האם בדאגה: "והרי בילדי מדובר והוא רך בשנים ומה לו ולפרידות וחלילה וחס לשמינית של מוות?"

אמר הינשוף: "מרגע שנולד אדם הוא קרב מדי יום אל השעה שיעבור מן העולם. מה נותר לו לעשות בזמן שבין שעת בואו לשעת הליכתו ? יכול הוא ללמוד להיקשר ולהיפרד ולעשות את חייו לחיים שיש עמם טעם ומשמעות".

אמר המטפל: "הנה רואה אני לנגד עיני שהטיפול הוא פיסה של חיים, שיש להם תחילה וסוף, והיחסים ביני לבין היוצא למסע הטיפול הם כברת-דרך של היקשרות ופרידה".

אמר האב המודאג אף הוא: "אולי יש צדק בדברי הינשוף ובדבריך, אבל אלה דברים היאים למי שכבר בגר; ואילו ילדנו הקט כה תמים, הניחו לו מפרידות וסיומים".    

נשוחח על משמעות הפרידה בטיפול בילדים. נבחן במה היא דומה לפרידה ממבוגר ובמה היא ייחודית?

אציע להתבונן על הפרידה כחוויה אנושית בסיסית הדורשת החזקה (וויניקוט). על ההחזקה לתת מענה לצרכי העצמי המתהווה בראייה התפתחותית (המשגותיו של תומס אוגדן להחזקה).

הילד זקוק להיבטי החזקה שיענו לצרכים הראשוניים ביותר של התהוות הישות הפסיכולוגית, כמו גם להחזקה בעלת אופי התואם את צרכי הפוזיציה הדפרסיבית המבשילה.

נבחן יחדיו סוגיות שונות הטורדות מנוחת מטפלים וילדים סביב לסיומי טיפולים:

  • "חוזה" לפרידה ?
  • פרידות שונות ביוזמת המטפל
  • פרידה ביוזמת הילד
  • פרידות ביוזמת הורים
  • פרידה בע?תה וטיפול שהסיום נכפה עליו
  • פרידה שמוסכמת על שני הצדדים ופרידה שיש עליה מחלוקת
  • פרידה ממי שנפשו עמוסת פרידות בעבר
  • שמירה על קשר לאחר סיום הטיפול

 

נחשוב על הדרכים לחתור לפרידה נכונה, וניפרד.

צבי עמלימנהל את התכנית להכשרת מנחי קבוצות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. מקדם במסגרת התכנית שיח פסיכואנליטי - הומניסטי.

עובד כשלושה עשורים עם ילדים והורים. מלמד ומכשיר אנשי טיפול וחינוך בתחום ילדים ובני-נוער בסיכון. עוסק בתהליכי צמיחה דיאלוגיים ובמניעת דפוסי התנהגות חבלניים בקרב אנשי מקצוע, משפחות וצוותים.

סדנאות:

 *******************************************************

לכל סיום יש שם – הזמנה לנסיבות סיום: אחינעם מצר-גור

החוויה הטיפולית מפגישה את המטופל ואת המטפל עם המתח המתמיד בין התחלה לבין סיום, בין הזמני לבין הנצחי, בין מה שהוא סופי לבין מה שהוא אין סופי. האין סופיות של האמירה, החלום והמשחק אל מול הסופיות שמכניס ממד הזמן בסיום כל פגישה ופגישה ובסיום הטיפול.  ילדים חשופים באופן מיוחד למתח זה ומתמודדים עמו הן במישור החברתי-חינוכי והן במישור הסובייקטיבי. (סיום גן, סיום בי"ס, מסיבות סיום מרובות בכל שנה, פרידה מההורים, פרידה וסיום השימוש במוצץ, חיתול ועוד...)

מה מקומו של הסיום עבור הילד ? סיומה של כל פגישה וסיום הטיפול ? מה מקומו של הסיום עבור ההורים ועבור המטפל ?

ישנם סיומים שונים לטיפול  ואופנים שונים לחוות סיום. לכל אופן של סיום ניתן לתת שם אחר: סיום, קטיעה, סוף, עצירה...

הסדנא, אם כך, היא הזמנה לחקירה ומחשבה על נסיבות הסיום. כל משתתף מוזמן להכין וינייטה קצרה על סיום- סיום פגישה, סיום טיפול, סיום קטוע, סיום בטעם טוב, שאלה לגבי סיום ועוד. תוך כדי שיחה וחקירה של החומר שיובא על ידי המשתתפים נמפה את הסיומים השונים ונדון בהמשגות התאורטיות ביחס לסיום. בדיון התיאורטי נתייחס לחשיבה הלקאניאנית אודות הזמן, סיומה של כל פגישה וסיום טיפול, נושאים שלאקאן התעניין בהם באופן מיוחד ונתן להם דגש רב.

 

אחינעם מצר-גור: פסיכולוגית קלינית, מדריכה בפסיכותרפיה, אנאליטיקאית לאקאניאנית. 

 ******************************************************************************

"אין דבר שלם יותר מלב שבור"- על סיומים ופרידות בטיפול בילדים-סדנה חוויתית:

יהודית אברהמוב ויונית שולמן.

 

תהליכי ההעברה והעברת הנגד בטיפול בילדים עשויים להיות עוצמתיים ומורכבים במיוחד. תורמים לכך הן גורמים הקשורים בילד עצמו, הן אלו הקשורים בעבודה עם ההורים והן ההיסטוריה האישית והעולם הפנימי של המטפל.

אחד הרגעים הקשים והכואבים להתמודדות בטיפול בילדים הוא רגעי הסיום והפרידה. סיומים ופרידות מקוטעים, לא מתוכננים ושאינם בעיתם בחוויית המטפל, עשויים להישאר כ"פצע פתוח", ולהוביל לחוויות תסכול, חוסר תוחלת ושחיקה בעבודה הטיפולית.

בסדנה הנוכחית נתמודד עם חוויות הסיום והפרידה בטיפול בילדים דרך כלים של דמיון, משחק, תיאטרון וחיבור חוויתי. נשתמש בכח של הקבוצה לבחינה ולעיבוד של חוויותינו כמטפלים בילדים מול רגעי הסיום והפרידה, ולחשיבה על אפשרויות של גדילה וצמיחה מקצועית ואישית מתוכם.

ילדים הנפרדים מאיתנו מטביעים בנו את חותמם- הן בזכרונות והן בחפצים הנשארים מאחוריהם בחדר: הדובי, הציורים, הכדור הקטן...

המשתתפים מוזמנים להביא עמם חפצים הנושאים בתוכם זכרונות מילדים שהיו ונפרדו, לצורך החוויה והחשיבה המשותפת.

 

יהודית אברהמוב: עו"ס (MSW), מטפלת בדרמה, מטפלת בילדים ונוער, מדריכה הורים בקליניקה פרטית במושב משמרת, ניסיון רב בעבודה עם ילדים בספקטרום האוטיסטי, מדריכה עובדים סוציאליים ומטפלים במרכז חירום בפנימיית נווה מיכאל, בעמותה לילדים בסיכון, מדריכה צוות רב מקצועי במרכז הגנה בתל השומר, מלמדת במכללת תל חי שלוחת מרכז לטיפול בדרמה.

יונית שולמן- פסיכולוגית קלינית, מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים, מרבה לטפל באנשים עם הפרעות תקשורת. קליניקה פרטית, אוניברסיטת בר אילן, העמותה לילדים בסיכון, תכנית לפסיכותרפיה של שפ"י, חטיבת הילדים והנוער של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, מנחת קבוצת למידה לטיפול בהפרעות ראשוניות במסגרת האגודה.

 ********************************************************************

-Why do I have to stop now, just when I've started to enjoy it?

סיום טיפול בפסיכותרפיה עם ילדים-נעמי מילר

סיום טיפול עם ילדים לובש צורות שונות ומגוונות ופעמים רבות קשור לגורמים מחוץ לדיאדה של מטפל - מטופל. המטפל מהווה אז מיכל למערבולת של רגשות כמו כישלון, דחיה, כעס, עצב וחוסר אונים. נדרשת ממנו עבודה עצמית כדי לעבד רגשות אלה ולמנף אותם לטובת הטיפול ולנסות להימנע מלהגיב בפעולה, שעלולה לשחזר סיומים טראומטיים בחייו של המטופל.

בסדנא ננסה להתבונן באופן שבו המטפל מתמודד עם הסיטואציה המורכבת הזאת ולעקוב אחר התנועה בין הרצון להמשיך ולהחזיק במטופל ובין האפשרות להרפות ולשחרר אותו להמשך דרכו.

נעזר בדוגמאות שיביאו המשתתפים ובשני מאמרים:

Fabricius, J., Green, V. (1995). Termination in Child Analysis: A Child-Led Process?. Psychoanal. St. Child, 50:205-225.

Lanyado, M. (1999). Holding and Letting Go: Some thoughts about the Process of Ending Therapy. J. Child Psychotherapy, 25:357-3

מאמרים אלה ישלחו למשתתפים לקראת הסדנא.

נעמי מילר – פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית בחברה הישראלית, מדריכה ומלמדת בתכניות השונות לפסיכותרפיה, שותפה בריכוז תכנית "התקרבות" לעובדי השרות הציבורי בחברה הפסיכואנליטית, חברה בעמותת "לכל נפש" שמקימה יחידות לטיפול פסיכותרפיה אינטנסיבי במרפאות הציבוריות.

 *******************************************************

סיום טיפול בילדים מפרספקטיבה התייחסותית-ירון מעוז

בסדנה זו נחשוב יחד, באמצעות מקרה שיוצג על ידי אחד המשתתפים, על האספקטים השונים של סיום טיפול בילדים ובני נוער בעזרת עקרונות החשיבה של הגישה הפסיכואנליטית ההתייחסותית (Relational psychoanalysis). לאחר הקדמה של המנחה יוצג, כאמור, המקרה ולאחריו יתקיים דיון קבוצתי.

במאמרה על סיום הטיפול מפרספקטיבה התייחסותית כותבת ג'ודי דיוויס:

"סיום (termination), איזו מילה שטוחה וחד ממדית לתיאור תהליך עמוק, עשיר רב מימדי וקשה. הסיום הוא הרגע בו מטופל ומטפל יושבים יחד מחזיקים את אריג ההבנות שטוו במשותף במהלכו של הטיפול. אותו רגע מר-מתוק ודומם בו לוקחים נשימה עמוקה ומתמשכת לפני שממשיכים הלאה "(Davies, 2003)*

הגישה הפסיכואנליטית הקלאסית מציעה ב"שלב הסיום" של הטיפול (termination phase)אקספלורציה חד צדדית של חוויות אובדן מוות נטישה ואבל אצל המטופל. במסגרת יחסי ההעברה, נתפס המטפל כמייצג של אובייקטים, בהיסטוריה של המטופל, מהם נותרה הפרידה\נטישה לא מעובדת לא פתורה כואבת או טראומתית.

הפסיכואנליזה התייחסותית לעומת זאת, הגם שמכירה בחשיבותם של אספקטים אלה, תופסת את העצמי כיוצר משמעות סובייקטיבית מתוך ההקשר בו הוא פועל. גישה זו מדגישה את התהליך הדו צדדי של שלב הסיום, ואת השתתפותו של המטפל באופן רגשי ועמוק בתהליך הסיום בו ההבנות מתגלות ונוצרות במשותף על ידי המטפל והמטופל גם יחד.

 

ירון מעוז- פסיכולוג קליני,  מטפל מנוסה בילדים נוער ומבוגרים, מנהל תחום ילדים ונוער במכון "שיח" לפסיכותרפיה התייחסותית, מנחה קבוצות קריאה והדרכה בנושא פסיכותרפיה התייחסותית, ומלמד בבית הספר לפסיכותרפיה של מכון מגיד.

 ________________________________________________________________

*Davies, J. M. (2005), Transformations of desire and despair: Reflections on the termination process from a relational perspective. Psychoanal. Dial., 15:779-805

 

   ***********************************************************************************************

בברכה

 ועד האגודה: 
 יוסי צוק (יו"ר חטיבת הילדים),  ד"ר גלית בן-אמיתי (יו"ר יום העיון),  מונה זופניק, טלי רסנר, עליזה רוזן, בעז גסטהלטר
 ליאן זמיר, ישראלה צורף, ניצה גילת, ד"ר רז אבן (יו"ר האגודה)

 


טופס רישום להורדה

נא לשלוח לנירית מנהלת המשרד:
http://www.iapp.org.il/contact.php